בשבוע שעבר נסענו לרמת גן. מכון מארח פתח את הדלתות לערב קרבות אינטרקלאב לנוער, ומכונים מכל המרכז הגיעו עם הלוחמים הצעירים שלהם. מבחינתנו, זה היה הערב של עוז.
עוז מתאמן אצלנו בקבוצת הנוער כבר כשנתיים. הוא הגיע כמו רוב הנערים שנכנסים לחדר בפעם הראשונה: סקרן, קצת מתרגש, בלי לדעת לאן זה ייקח אותו. שנתיים אחר כך הוא עלה לזירה מול יריב ממכון אחר, מול קהל מלא, וייצג את In&Out בקרב מעולה. לחץ קדימה, טכניקה נקייה וקור רוח שלא רואים הרבה בגיל הזה.
אינטרקלאב לנוער: בלי מפסידים, עם הרבה אדרנלין
מי שקרא את הפוסט שלנו על ערב האינטרקלאב שבו התחרו אבישי ודור כבר מכיר את הפורמט: מועדונים נפגשים, המאמנים מתאימים זוגות לפי גיל, משקל ורמה, והקרבות מתנהלים ללא הכרעה רשמית.
אצל הנוער, הפורמט הזה הוא מתנה. אין שופט שמרים יד של מנצח, אין דירוג ואין מדליות. כל מי שעולה לזירה יוצא ממנה מנצח. עולים בשביל הכיף, הכושר, האדרנלין ואיך לא, בשביל החוויה.
וזה בדיוק העניין. בלי הלחץ של תוצאה, נער בן נוער יכול להתרכז במה שבאמת חשוב: ליישם את מה שלמד באימונים מול יריב שהוא לא מכיר, ולגלות איך הוא מתפקד כשהפעמון מצלצל והלב דופק. הקרבות מתקיימים עם מגני ראש וציוד מגן מלא, כך שהדגש נשאר על חוויה ולמידה ולא על פגיעה.
שנתיים של אימונים בכמה דקות בזירה
מי שצופה בקרב רואה כמה סיבובים. מה שלא רואים זה את כל מה שקרה לפני. שנתיים של אימונים קבועים, אותה בעיטה מאות פעמים, ספארינג בחדר, וימים שבהם לא היה כוח ובכל זאת הגיע.
את קבוצת הנוער מאמן עדן אלימלך, אלוף ישראל וסגן אלוף אירופה באיגרוף תאילנדי. עדן יודע מה זה לעלות לזירה, ויודע שהקרב עצמו הוא רק קצה הקרחון. ההתקדמות האמיתית קורית באימונים השוטפים, אימון אחרי אימון. לראות מתאמן שגדל אצלך מגיל צעיר עולה לזירה ומיישם בדיוק את מה שעבדתם עליו, זה מהרגעים הכי מספקים שיש למאמן.
למה זה כל כך חשוב לנוער
לעלות לזירה מול קהל, מול יריב ומול ההתרגשות של עצמך, זה אומץ. רוב האנשים לא יעשו את זה אף פעם. נער שעושה את זה בגיל צעיר לומד משהו שילווה אותו הרבה אחרי שיוריד את הכפפות: שאפשר לפחד ולעשות בכל זאת.
ההכנה לאינטרקלאב בונה משמעת והתמדה. פתאום יש מטרה, יש תאריך, ויש סיבה טובה לא לפספס אימון. והמפגש עם מתאמנים ממכונים אחרים פותח את הראש: סגנונות אחרים, מאמנים אחרים, ותחושה שאתה חלק מקהילה גדולה יותר מהחדר שלך.
חשוב לנו להגיד גם את זה: לא כל מתאמן חייב לעלות לזירה. רוב הנערים והנערות בקבוצה מגיעים בשביל הכושר, הביטחון העצמי והחבר'ה, וזה מעולה. מי שרוצה לבדוק את עצמו בזירה, אנחנו שם בשבילו כשהוא מוכן, ורק כשהוא מוכן.
הרגע שאחרי הפעמון
אם תצפו בסרטון עד הסוף, תראו את הרגע שהכי ריגש אותנו. לא מכה ולא קומבינציה. החיבוק בסוף, הכבוד ההדדי בין שני לוחמים צעירים שרגע לפני זה נתנו הכל אחד מול השני.
זה מה שמזכיר לנו כל פעם מחדש למה הספורט שלנו הוא הכי טוב. איגרוף תאילנדי הוא הרבה מעבר למכות. זו אומנות עם מסורת עמוקה של כבוד: ליריב, למאמן ולזירה. בזירה נלחמים במלוא הכוח, ומחוצה לה נשארים חברים. וזה הערך הכי חשוב שאנחנו מעבירים לכל מתאמן שנכנס אלינו, ובמיוחד לנוער.
תודה למכון המארח ברמת גן על ערב מאורגן ומקצועי, ולכל המכונים שהגיעו מכל המרכז. ככה בונים את הענף הזה.
עוז, אוס וכל הכבוד 💪
עבדת קשה לקראת הקרב הזה, וזה נראה. ייצגת את המכון בגאווה, בטכניקה ובעיקר בספורטיביות. כולנו גאים בך ומחכים לראות אותך בפעם הבאה.
רוצים גם להרגיש את זה?
In&Out, מכון איגרוף תאילנדי בראשון לציון, נמצא בשדרות בן גוריון 42. בקבוצת הנוער מתאמנים בתוכנית שמותאמת לגיל, בהדרכה מקצועית ובאווירה שמה במרכז את הבטיחות, הביטחון העצמי והכבוד.
אפשר להתחיל בשיעור ניסיון בעלות סמלית ולראות אם זה מתאים. לתיאום שיעור ניסיון
