כמאמן עם מעל 20 שנות ניסיון, אני רואה שוב ושוב איך המוטיבציה נעלמת אצל מתאמנים מסויימים – לא בגלל שהם לא רוצים להצליח, אלא כי הם שוכחים למה הם התחילו. כשאין חיבור עמוק לערכים שמאחורי האימון – משמעת, צמיחה, דרך – קל לאבד כיוון. המוטיבציה היא לא תמיד אש שבוערת, לפעמים היא גחלת שצריך ללמוד לשמור עליה.
אוסיף ואומר שעבור מי שמחפש לקבל התקדמות מהירה ויציבה, למי שמחפש להתחרות, למי שמחפש להתפתח ולקחת את עצמו לקצה – יצטרך להבין בדרך כזו או אחרת שהרבה מהאימונים שלו יצטרכו להתבצע גם ללא מוטיבציה. במקרים אלו המטרה חשובה יותר ממוטיבציה, ורצוי להבין שלא תמיד כל יום אנחנו בשיא החשק לבצע אימון או כמעט כל פעולה אחרת שמצריכה מאמץ.
אחד המחסומים הגדולים שאני רואה הוא האגו. מתאמנים נכנסים לזירה או לאימון עם רצון "להוכיח", להחזיר, לשלוט. אבל האגו הזה עיוור – הוא מונע מהם ללמוד, מונע מהם להקשיב למאמן, לטכניקה, לגוף שלהם. הם שוכחים שאמנות לחימה היא קודם כול למידה מתמשכת, לא קרב של אגו.
ואם כבר מדברים על אמנות לחימה – זו לא רק פעילות גופנית, זו דרך חיים. היא מפתחת גוף, אבל גם נפש. היא מלמדת שליטה עצמית, ענווה, התמדה, כבוד. בניגוד לחדר כושר, שבו אתה מרים משקולות כדי להיראות טוב – כאן אתה מרים את עצמך כדי להיות טוב יותר. זו לא רק שאלה של כושר – זו שאלה של אופי.
איך מתמודדים עם אגו באימון?
התמודדות עם אגו באימון היא אחת המשימות החשובות – והקשות – של כל מתאמן רציני. הנה כמה עקרונות שאני מלמד לאורך השנים, גם מהזווית הפיזית וגם מהזווית המנטלית:
1. הכרה באגו – לא הדחקה
השלב הראשון הוא להבין שהאגו קיים. הוא לא אויב – הוא פשוט כלי שצריך לדעת לנהל. כשאתה נכנס לאימון עם תחושת עליונות או פחד להיראות חלש, אתה לא באמת לומד – אתה רק מגן על הדימוי שלך.
2. לזכור שהמטרה היא ללמוד, לא לנצח
אימון הוא לא קרב. אם אתה מנסה "לנצח" את בן הזוג שלך לאימון – אתה מפספס את ההזדמנות ללמוד. כשאתה מתמקד בטכניקה, בדיוק, ובשיפור – אתה מתפתח. כשאתה מתמקד בלהחזיר – אתה דורך במקום.
3. תרגול ענווה
להודות בטעות, לשאול שאלה, לקבל תיקון – אלה רגעים של ענווה שמקדמים אותך הרבה יותר מכל נוקאאוט. ענווה היא לא חולשה – היא כוח שקט.
4. להתאמן עם מתאמנים טובים ממך
זה אולי קשה לאגו, אבל זו הדרך הכי מהירה להתקדם. כשאתה מתאמן עם מישהו שמאתגר אותך – אתה לומד. כשאתה רק "שולט" – אתה נשאר באותה רמה.
5. לזכור את הדרך
אמנות לחימה היא מסע. לא תחרות. לא תוצאה. הדרך עצמה – ההתמדה, המשמעת, ההתפתחות – היא מה שבונה אותך כלוחם וכאדם.
תרגול מנטלי במטרה להרגיע את האגו
הנה תרגול מנטלי קצר שמתאים במיוחד למתאמנים באמנויות לחימה, שמטרתו לעזור לך להרגיע את האגו, להתחבר לנוכחות, ולהתאמן מתוך למידה ולא מתוך צורך להוכיח.
תרגול מנטלי – "הנוכחות שבאימון"
משך: 5–7 דקות
מומלץ: לפני אימון, או בסופו.
שלב 1: נשימה מודעת (1 דקה)
שב או עמוד בנוחות. עצמ/י עיניים.
קח נשימה עמוקה דרך האף – החזק 3 שניות – נשוף לאט דרך הפה.
חזור על כך 5 פעמים.
בכל נשיפה, דמיין שאתה משחרר לחץ, תחרותיות, צורך להוכיח.
שלב 2: חיבור לכוונה (2 דקות)
שאל את עצמך בשקט:
למה אני מתאמן?
מה אני רוצה ללמוד היום?
איך אני יכול להיות פתוח יותר לתיקון, להכוונה, לשיפור?
נסה לא לחשוב על תשובות "נכונות", אלא להרגיש את הכוונה מבפנים.
שלב 3: דמיון מודרך – "האגו יוצא מהזירה" (2 דקות)
דמיין את עצמך נכנס לזירה או לאולם האימונים.
אתה רואה את האגו שלך – אולי הוא נראה כמו דמות, אולי כמו צל.
אתה מחייך אליו, מודה לו על ההגנה שהוא ניסה לתת לך – ואז מבקש ממנו לשבת בצד.
אתה נכנס לאימון קליל, פתוח, חד, בלי צורך להוכיח כלום – רק ללמוד.
שלב 4: משפט עוגן (30 שניות)
בחר משפט שאתה יכול לחזור עליו בראש במהלך האימון, במיוחד כשאתה מרגיש שהאגו מתעורר:
"אני כאן כדי ללמוד, לא כדי לנצח."
"הדרך חשובה יותר מהתוצאה."
"כל תיקון הוא מתנה."
